כאבי ביחסי מין בגיל המעבר

גיל המעבר או גיל חדלון הוסת – המנופאוזה, מתרחש בממוצע בגיל 50. זהו שלב בו האשה מפסיקה לקבל את מחזור הוסת. להפסקת הוסת קודמת בד"כ תקופה בה המחזורים יתרחקו זה מזה ויופיעו באופן לא סדיר כל מספר חודשים. שינויים רבים מאפיינים תקופה זו. שינויים פזיים, נפשיים, זוגיים ומיניים. הפסקת הוסת היא ביטוי חיצוני לשינויים הורמונליים רבים. השחלות מפסיקות כמעט לחלוטין לייצר אסטרוגן. שהוא הורמון מין מרכזי בחיי האשה. בריאות הנרתיק תלויה ברמות אסטרוגן תקינות. בהעדר אסטרוגן רירית הנרתיק הופכת להיות 'אטרופית'.

כלומר דקה פי 5 ממצבה הרגיל, שברירית ונוטה לדמם. במצב זה מגע מיני בפתח הנרתיק או בנרתיק עלול לגרום לתחושת צריבה או חיכוך מכאיב, גם בשל חשיפת קצות העצבים תחת רירית הנרתיק הדקה.

לכל זה לעיתים מתווספת גם תחושה של ירידה בחשק המיני, ואתגרים פיזיים נוספים כדוגמת גלי חום, הפרעות בשינה, דופק מהיר, הזעות לילה, שינויי מצב רוח ועוד.

נשים בגיל 50 במאה ה-21 נמצאות באמצע חייהן. לא פעם בשיא הקרירה, בשלבי הגשמה אישיים ומשפחתיים ואתגרים של גיל המעבר עלולים להוות מעמסה ניכרת על איכות החיים ועל הקשר עם בן הזוג.

במידה ואת סובלת מתופעות המקשות על איכות חייך- כדאי לפנות לרופא/ת הנשים ולקבל ייעוץ לגבי אפשרויות הטיפול. גם אם תבחרי שלא ליטול טיפול הורמונלי סיסטמי- דרך כדורים או מדבקות, ניתן לקחת טיפול מקומי באסטרוגן נרתיקי  בצורת כדורים או קרם, להקלה על תחושת צריבה / כאבים חדשים שיתכן שאת חווה בתחילת גיל המעבר.

כל אשה בכל גיל יכולה לקיים יחסים ללא כאב. כל שלב בחיי האשה מהווה אתגר חדש ושינוי שניתן להפיק ממנו רווח גדול, אך יש לזכור שהכאב נועד להזכיר לנו שכדאי לפנות, לברר ולבקש פתרון. אל תניחי שעכשיו זה כך, ואין ברירה.

כדאי לטפל ולמנוע סבל מתמשך.